צביעות משחק הגאווה של פיפ״א נחשפת

בשורה התחתונה

• פיטר טאצ׳ל מבקר את חוסר הפעולה של פיפ״א בנוגע לשילוב שחקני להט״ב+.
• פיפ״א לא אישרה אם הנבחרות עומדות בכללי האי־אפליה.
• משחק הגאווה בין איראן למצרים מעורר חששות.
• הקרן של טאצ׳ל דורשת מפיפ״א לתת דין וחשבון.
• פיפ״א מאפשרת דגלי קשת אך אינה מגינה על שחקני להט״ב+.

בתפנית מפתיעה של האירועים, פעיל הלהט״ב+ הוותיק פיטר טאצ׳ל תקף את פיפ״א, והאשים את הגוף המנהל של הכדורגל בכך שלא אכף את כללי האי־אפליה שלו עצמו רגע לפני משחק שזכה להייפ רב בסיאטל. המשחק, שבו משתתפות איראן ומצרים, זכה לכינוי „משחק הגאווה” של העיר, אבל טאצ׳ל לא קונה את ההתרגשות. הוא מצביע על הצביעות הבוטה של פיפ״א.

בעוד העולם מתכוונן לצפות במשחק, טאצ׳ל דורש תשובות. הוא נמצא בסיאטל לא רק בשביל הכדורגל, אלא כדי לדרוש מפיפ״א לתת דין וחשבון על כישלונה לבדוק את הנבחרות המשתתפות ממדינות שמפלילות הומוסקסואליות. מדובר בסוגיה חמורה שעלולה להדיר שחקנים הומואים מוצהרים. „פיפ״א מקיימת משחק גאווה בעוד שהיא מסרבת לומר אם בדקה האם אחת מהמדינות תבחר כדורגלן הומו”, הוא אמר, ולמען האמת, אפשר להבין למה הוא זועם?

בשבוע שעבר שלחה קרן פיטר טאצ׳ל מכתב לנשיא פיפ״א ג׳אני אינפנטינו, ובו קראה לו לבקש ערבויות בכתב מ־11 מדינות מתחרות שלפיהן אף שחקן לא יודח מהנבחרת הלאומית שלו על בסיס הנטייה המינית שלו. המדינות המדוברות כוללות את איראן, מצרים, ערב הסעודית, גאנה, סנגל, קטר, תוניסיה, מרוקו, עיראק, אוזבקיסטן ואלג׳יריה. אבל מה הייתה תגובת פיפ״א? משיכת כתפיים. הם טענו כי בחירת השחקנים היא באחריות ההתאחדויות החברות הרלוונטיות של פיפ״א המשתתפות. ממש התחמקות מהשאלה!

פיפ״א חזרה והדגישה כי „לאפליה מכל סוג שהוא, כולל על רקע נטייה מינית או מכל סיבה אחרת, אין מקום במשחק שלנו”. אבל טאצ׳ל טוען שהתשובה הזו היא התחמקות. „אין לפיפ״א שום הוכחה שהן עומדות בכללים שלה עצמה”, הוסיף, ובצדק הוא מציין שלפי סעיף 4.1 בתקנון פיפ״א, אפליה על בסיס נטייה מינית אסורה בהחלט. אז איפה האחריות?

בעולם שבו הכלה היא ערך עליון, חוסר הפעולה של פיפ״א הוא שערורייתי ממש. ייתכן שהם אישרו כי אוהדים מכל הנטיות המיניות וזהויות המגדר מתקבלים בברכה במשחקי גביע העולם, ודגלי קשת מותרים לפי קוד ההתנהגות באצטדיון שלהם, אבל מה לגבי השחקנים? טאצ׳ל טוען שאף על פי שהאוהדים עשויים להתקבל בברכה כצופים, פיפ״א כשלה בהבטחת כך ששחקני להט״ב+ יתקבלו בברכה ככדורגלנים.

יתרה מזאת, המכתב המקורי של טאצ׳ל התייחס גם לדיווחים שלפיהם איראן איימה לעצור את המשחק אם אוהדים יציגו דגלי גאווה בצבעי הקשת. אף שפיפ״א אישרה שדגלים כאלה מותרים, היא התחמקה בנוחות מהשאלה בנוגע לאיומים הללו. זהו חוסר שקיפות שמעורר תהיות ושאלות לגבי מחויבותה של פיפ״א לתמיכה אמיתית בזכויות להט״ב+.

עם שריקת הפתיחה של משחק הגאווה, אי אפשר שלא לתהות: האם מדובר רק בחזות? פיפ״א צריכה להתעשת ולהוכיח שזה לא רק עניין של דגלי הקשת ביציעים, אלא של הכלה אמיתית על המגרש. עד אז, טאצ׳ל ורבים אחרים ימשיכו לדחוף לאחריותיות שפיפ״א נראה כי היא מנסה להימנע ממנה. העולם צופה, פיפ״א. הגיע הזמן להראות לנו שאתם מתכוונים ברצינות.