אבות לילדים טרנסג'נדרים בורחים מאמריקה

TL;DR

• הסרט התיעודי של דוויין ווייד מדגיש אבות לילדים טרנס.
• משפחות עוזבות את ארה"ב בגלל חוקים נגד טרנסג'נדרים.
• הסרט מציג את המאבקים הרגשיים של האבות האלה.
• תמיכה הורית היא קריטית לנוער טרנסג'נדרי.
• הסרט התיעודי שואף לעורר בריתות וקבלה.

בעולם שבו בטיחותם של ילדים טרנסג'נדרים נמצאת יותר ויותר תחת איום, הסרט התיעודי החדש של דוויין ווייד, The Dads, לוקח אותנו למסע רגשי עם אבות המתמודדים עם הבלתי נתפס: לעזוב את ארצם כדי להגן על ילדיהם. האבות האלה אינם רק דמויות על מסך; הם גברים אמיתיים המתמודדים עם המציאות הקשה של מדיניות נגד טרנסג'נדרים שהתפשטה ברחבי אמריקה.

חוסה טרוחיו, אזרח שהתאזרח ממקסיקו, הוא אחד האבות המופיעים בסרט. הוא בילה שנים במאבק למען בנו הטרנסג'נדר, דניאל, כיום בן 17, כשהוא משתתף בשימועים חקיקתיים ונאבק למען גישה לטיפול מאשרר מגדר. אך ככל שהנוף הפוליטי השתנה באופן דרמטי, טרוחיו ומשפחתו קיבלו את ההחלטה קורעת הלב לעזוב את ארצות הברית. "הגענו לנקודה שבה הבנו שזה כבר לא יהיה בטוח עבור המשפחה שלנו," הוא אומר ברגש בסרט.

אשתו, ליזט, מהדהדת את הפחד שדחף אותם לעזוב: האפשרות שטיפול מאשרר מגדר יופלל רטרואקטיבית, ויביא את משפחתם לידי סכנה. "מה אם הם יפלילו את הטיפול ואז יגידו לבעלי, ובכן, הילד שלכם קיבל טיפול מאשרר מגדר, ולכן ביצעתם פשע?" היא שואלת, קולה רועד מדאגה. זוהי מציאות שעומדת כעת בפני משפחות רבות, וזהו תזכורת מצמררת למה שעומד על הפרק.

בבימויה של יוצרת הקולנוע זוכת פרס האמי לוצ'ינה פישר, The Dads מרחיב את סרטה הקצר הקודם, שגם הוא זכה באמי, ומתעד שנה מלאה באי־ודאות ופחד. הסרט התיעודי עוקב אחר קבוצת אבות כשהם מנווטים במים הסוערים של הורות לילדים טרנסג'נדרים ולא־בינאריים על רקע מתקפות חקיקתיות על זכויותיהם.

רגע אחד במיוחד קורע לב מציג את אד דיאז, אב מטקסס, שנאבק בגבורה למען בתו צ'רלי. לאחר שנים של הסברה, בית המשפט העליון של טקסס אפשר לאיסור על טיפול מאשרר מגדר להיכנס לתוקף, והותיר משפחות כמו זו של דיאז ללא ברירה אלא לחפש ביטחון במקום אחר. "הכול היה מסודר כאן בטקסס. קיבלנו טיפול רפואי טוב. זה היה קל, משתלם, נגיש," הוא מתלונן. אך כעת הוא חושש לביטחונה של בתו, ואומר, "אנחנו פשוט לא מרגישים שזה באמת בטוח בשבילה כאן יותר."

הסרט גם מדגיש את חשיבות הקהילה בקרב אבות לילדים טרנסג'נדרים. הגברים האלה, שלעתים קרובות מוצגים כמתקשים לקבל את זהות ילדיהם, מתכנסים בריטריטים שבהם הם יכולים לשתף את חוויותיהם ולתמוך זה בזה. "האבות התביישו, האבות פחדו," מסביר המפיק סטיבן צ'וקומבה, ומכיר בלחצים החברתיים שמסבכים את דרכם.

מעורבותו של ווייד בפרויקט משמעותית, לא רק בשל מעמדו כסלבריטי אלא גם בשל המסר העוצמתי שהוא מעביר כאב שתמך בפומבי בבתו הטרנסג'נדרית, זאיה. צ'וקומבה מדגיש את הנקודה הזו, ואומר, "אין שגריר טוב יותר לבריתות מאשר הגבר השחור המצליח והמוכשר הזה שעומד בפומבי לצד ילדו." ההסברה של ווייד היא מגדלור של תקווה עבור משפחות רבות שחוששות לעתיד ילדיהן.

ככל שהסרט מתפתח, מתברר שתמיכה הורית אינה רק מועילה; היא חיונית. אלכס רוקה, נשיא מרכז על שם אלי פורני, מציין שדחייה משפחתית נותרה משבר עולמי, והסרט התיעודי שואף לעודד יותר אבות לאמץ ולתמוך בילדיהם הטרנסג'נדרים והלא־בינאריים. "תאהבו את הילד שלכם, תאהבו את הילד שלכם, תאהבו את הילד שלכם. זה הכול," מייעץ צ'וקומבה. בעולם רווי אתגרים, אהבתו של הורה יכולה להיות הכוח החזק מכול.

בסופו של דבר, The Dads הוא יותר מסרט תיעודי; הוא קריאה לפעולה. הוא מפציר בכל ההורים לעמוד איתנים באהבתם ובתמיכתם בילדיהם, בלי קשר ללחצים החברתיים שהם עלולים להתמודד איתם. בעוד משפחות מנווטות בזמנים הסוערים הללו, המסר נשאר ברור: אהבה היא הבחירה המאשרת ביותר והמצילה חיים ביותר שהורה יכול לעשות.