בית המשפט העליון מקל על כללי מימון קמפיינים

TL;DR

• בית המשפט העליון מבטל מגבלות על מימון קמפיינים
• הפסיקה תומכת בהוצאה פוליטית בלתי מוגבלת
• הרפובליקנים חוגגים את ההחלטה כניצחון
• הדמוקרטים מזהירים מהשפעה גוברת של תורמים
• להשלכות על הבחירות העתידיות יש משמעות רבה

במהלך מדהים שמעורר גלים בזירה הפוליטית, בית המשפט העליון ביטל זה עתה מגבלות ותיקות על מימון קמפיינים, שקבעו כמה מפלגה פוליטית לאומית רשאית להוציא בתיאום עם מועמדים בודדים. הפסיקה, שהתקבלה ברוב של 6-3, משנה את כללי המשחק עבור ההוצאה הפוליטית כפי שהכרנו אותה.

הפסיקה, שנכתבה בידי השופט השמרני ברט קוואנו, טוענת בבירור כי מגבלות על הוצאות קמפיין מפרות את זכויות חופש הביטוי של התיקון הראשון. כן, שמעתם נכון! בית המשפט טוען שהוצאה פוליטית היא צורה של ביטוי, והגבלתה שקולה להגבלת חופש הביטוי. אין ספק שהפסיקה הזו תהיה נושא חם לקראת בחירות 2026.

העתירה הובלה לא פחות ולא יותר בידי סגן הנשיא JD ואנס, לצד הוועדה הרפובליקנית לסנאט והוועדה הרפובליקנית לבית הנבחרים. ואנס, שבאותה עת התמודד על מושב בסנאט באוהיו, ועמיתו למועמדות הרפובליקני סטיב שאבות, שנחל תבוסה, עמדו בחזית המאבק המשפטי הזה. ועדת הבחירות הפדרלית, תחת ממשל טראמפ, צידדה במתנגדים הללו, וסללה את הדרך להכרעה ההיסטורית הזו.

הרפובליקנים רואים זה שנים בחשדנות מגבלות על מימון קמפיינים, והפסיקה הזו היא עוד נדבך ברקורד שלהם. הרוב השמרני בבית המשפט נטה בעקביות לצמצום רגולציה על הוצאות פוליטיות, מגמה שהחלה עם הפסיקה הידועה לשמצה מ-2010 בתיק Citizens United נגד FEC. אותה פסיקה פתחה את הסכר להוצאות עצמאיות בלתי מוגבלות של גופים חיצוניים, הידועים בדרך כלל כ-Super PACs.

בהצהרתם החגיגית, חבר הקונגרס ריצ'רד הדסון, יו"ר ה-NRCC, והסנאטור טים סקוט, יו"ר ה-NRSC, הכריזו: "בית המשפט העליון הבהיר שלממשל הפדרלי אין סמכות להטיל מגבלות שרירותיות על האופן שבו מפלגות פוליטיות תומכות במועמדים שהן ממנות." הם מוכנים לשחרר שטף של מזומנים כדי לתמוך במועמדיהם בבחירות הקרובות, ומי יכול להאשים אותם?

מן הצד השני, הוועד הדמוקרטי הלאומי ומנהיגי מפלגה אחרים רותחים מזעם על הפסיקה. בתגובה חריפה, הם כינו אותה "ניצחון לתורמים מיליארדרים ולאינטרסים מיוחדים" והאשימו את הרפובליקנים בשכתוב הכללים כדי לשרת את סדר יומם. יו"ר ה-DNC קן מרטין, חברת הקונגרס סוזן דל-בנה והסנאטורית קירסטן ג'יליברנד הביעו את חששותיהם לגבי השלכות הפסיקה הזו, מחשש שהיא תוביל לזינוק בפוליטיקה מונעת-כסף.

על פי החוק שבוטל כעת, מפלגות פוליטיות יכלו לבצע הוצאות עצמאיות בלתי מוגבלות לתמיכה במועמדים, אך הוגבלו בכמה יכלו להוציא בתיאום עם אותן מערכות בחירות. לכך נכללו הוצאות כמו שכירת אולמות, ייעוץ לגיוס תרומות או כיסוי עלויות הנסיעה של מועמד. מגבלות אלה יכלו להגיע לכמעט 4 מיליון דולר במרוצי הסנאט ול-127,000 דולר למושבי בית הנבחרים הכלל-מדינתיים, בהתאם לאוכלוסיית גיל ההצבעה במחוזות מסוימים.

כבר כעת, כשהפסיקה Citizens United מציפה את הזירה הפוליטית במזומנים, תקרות ההוצאה הקיימות הפכו לפחות ופחות רלוונטיות במניעת השחיתות או מראית העין של שחיתות, שלשמן חוקי מימון הקמפיינים נועדו במקור. כעת, עם הפסיקה החדשה הזו, הסכרים נפרצו לרווחה, וההשלכות על הבחירות העתידיות הן עמוקות.

בעודנו מתכוננים להשפעתה של הפסיקה הזו, דבר אחד ברור: השפעת הכסף בפוליטיקה עומדת להגיע לשיאים חדשים. חגרו חגורות, חברים — זה הולך להיות מסע פרוע במיוחד!