TL;DR
- עצומה על השפעת סעיף 28 הגיעה ל-10,000 חתימות.
- ממשלת בריטניה מחויבת כעת להגיב באופן רשמי.
- קואליציית הצדק של סעיף 28 דורשת חקירה ציבורית.
- סעיף 28 גרם לנזק מתמשך לצעירי להט"ב.
- קריאות לפעולה כאשר ההיסטוריה נדמה שחוזרת על עצמה.
תחזיקו חזק בדגלי הקשת שלכם, כי ממשלת בריטניה עומדת להתמודד עם שאלות רציניות לגבי סעיף 28 הידוע לשמצה. עצומה הדורשת דין וחשבון על הנזק שהחקיקה הזו גרמה לחייהם של להט"ב חצתה רשמית את רף 10,000 החתימות, ובכך הפעילה דרישה לתגובה רשמית מצד מקבלי ההחלטות. אפשר לקרוא לזה קריאת השכמה!
קואליציית הצדק של סעיף 28 מובילה את המאבק, וטוענת שהחוק, שיצר סביבה רעילה עבור להט"ב, מעולם לא טופל כראוי. "אנחנו לא ניתן לזה לקרות שוב," הם מצהירים, ומי יכול להאשים אותם? ההשפעות של סעיף 28 הורגשו זמן רב אחרי ביטולו ב-2003, והגיע הזמן לחשבון נפש רציני.

סעיף 28, שהוצג ב-1988 בידי ממשלתה השמרנית של מרגרט תאצ'ר, היה אחד מחוקי-החקיקה האנטי-להט"ביים ביותר בהיסטוריה המודרנית. הוא אסר על רשויות מקומיות ובתי ספר לקדם הומוסקסואליות, ובפועל מחק מערכות יחסים בין בני אותו מין מנרטיבים חינוכיים. כפי שנכתב בעצומה, "סעיף 28 יצר סביבה עוינת מאוד לצעירים ולצוותי הוראה בבתי ספר תיכוניים מרגע הצגתו ב-1988 ועד שבוטל לבסוף ב-2003."
תדמיינו שאתם תלמידים להט"ביים צעירים, נואשים לתמיכה, ורק מגלים שבית הספר שלכם מנוע על פי חוק מלעזור לכם. אנשי הצוות נאלצו להסתיר את זהותם, מחשש לאובדן עבודה ולהוקעה חברתית. הקואליציה טוענת שהתרבות המצמררת שעודד סעיף 28 ממשיכה לרדוף רבים מקרב להט"ב גם כיום.
עם יותר מ-150 התחייבויות פומביות מצד יחידים וארגונים המתנגדים לצנזורה על להט"ב, המומנטום הולך ונבנה. מפורסמים כמו רסל טובי, האנה דרייקפורד, ובוי ג'ורג' כבר העניקו את תמיכתם למען המטרה החשובה הזו. זו תזכורת לכך שהמאבק למען זכויות להט"ב רחוק מלהסתיים.
כפי שסו סנדרס, ממייסדי חודש ההיסטוריה של להט"ב, אומרת, זה "קריטי" לחקור את השפעות סעיף 28. "הן השפיעו על דור שלם בבריטניה ושימשו כתבנית לקידום הומופוביה לאומית בכל כך הרבה מדינות," היא טוענת. ובואו נודה על האמת, אי אפשר לתת להיסטוריה לחזור על עצמה.
בפיתול מדאיג, בבחירות המקומיות האחרונות נרשמה עלייה בכוחו של Reform UK, מפלגה שמהדהדת את אותה רטוריקת פניקה מוסרית שהובילה ליישום סעיף 28. מועצת מחוז אסקס קוראת כעת לספריות לצמצם את קידום התוכן הלהט"בי, בעוד ש-Durham Pride נשללה ממנה מימון. זו תזכורת חדה לאופן שבו התקדמות יכולה להימחק במהירות אם לא נשמור על ערנות.
"ההיסטוריה מראה לנו מה קורה כשהדבר הזה אינו מאותגר," מזהירים המייסדים-שותפים של הקואליציה, סטיבי ג'ונס וסרה דראמונד. הם קוראים לפעולה משום שההשתקה החקיקתית והתרבותית שאפיינה את תקופת סעיף 28 צצה מחדש כיום. אין לנו את הפריבילגיה לשבת בחיבוק ידיים ולצפות בזה קורה שוב.
אז, בעוד ממשלת בריטניה מתכוננת להגיב לעצומה הזו, נקווה שהיא תבחן לעומק את העבר ותכיר בהשפעה המתמשכת של סעיף 28. לקהילת הלהט"ב מגיע צדק, הכרה ועתיד חופשי מאפליה. הגיע הזמן להטיל עליהם אחריות ולוודא שההיסטוריה לא תחזור על עצמה.







תגובות (0)
הצטרפו לשיחה