TL;DR
- חוגגים 11 שנים לשוויון בנישואין.
- עולות חששות מפני נסיגות אפשריות בזכויות.
- פיט בוטיג'יג משתף במסכת משפחתית אישית.
- קמפיין זכויות האדם מדגיש את הצורך בערנות.
- חגיגות חודש הגאווה נמשכות חרף האתגרים.
יום שישי שמח, אנשים נפלאים! זהו יום מכונן, ואנו מרימים כוסית ליום השנה ה-11 לפסיקת בית המשפט העליון ההיסטורית בObergefell v. Hodges, שהעניקה לזוגות מאותו מין את הזכות החוקתית להינשא. אבל בואו לא נרגיש יותר מדי בנוח; בעוד אנחנו חוגגים כאן, עננים כהים מתקרבים באופק.
כפי שמדווח כריסטופר ויגינס, הקפדן מאין כמוהו, יום השנה הזה הוא לא רק מסיבה — הוא תזכורת חדה למאבקים המתמשכים שאנחנו מתמודדים איתם. ג'ים אוברגרפל עצמו, ששמו הוצמד לתיק ההיסטורי הזה, הביע את חוסר האמון שלו בכך שאנחנו עדיין ניצבים מול החשש לאבד את הזכויות שעמלנו להשיג. "באמת לא חשבתי שעוד 11 שנים יהיו לנו סיבות לחשוש שהנישואין יילקחו מאיתנו," הוא התאבל. ובאמת, מי יכול להאשים אותו? רק תראו את האקלים הפוליטי הנוכחי.
כדי להוסיף שמן למדורה, שר התחבורה לשעבר פיט בוטיג'יג שיתף לאחרונה חוויה מטלטלת שממחישה עד כמה זוגות מאותו מין עדיין פגיעים. טענה אנונימית הובילה לכך שהמשטרה ושירותי הרווחה לילדים דפקו על דלתו, והעבירו את משפחתו מסכת טראומטית. "מישהו החליט לפגוע במשפחה שלנו השבוע," הוא כתב. אתם יכולים להאמין לזה? זה מקומם!
כדבריה של קלי רובינסון, נשיאת קמפיין זכויות האדם, אנו מוצאים את עצמנו ברגע כפול של חגיגה וזהירות. "היום אנחנו עושים שני דברים בבת אחת: אנחנו חוגגים את השמחה והכבוד של שוויון בנישואין, ואנחנו מתחייבים מחדש להגן עליו." וכמה שהיא צודקת! עכשיו הזמן להשמיע את קולנו, כי אהבה היא לא רק רגש יפה; היא מעשה נועז של התרסה.
כשאנחנו נערכים לחגיגת הגאווה הגדולה ביותר בארצות הברית ביום ראשון הקרוב, בואו נזכור שאין צורך להיות שם פיזית כדי להשפיע. בין אם אתם מנופפים בדגל הגאווה מהסלון שלכם ובין אם אתם צועדים ברחובות, לקול שלכם יש משמעות. זה הרגע שלנו לזהור, להראות לעולם שלא ניתן להשתיק אותנו, ושהאהבה שלנו כאן כדי להישאר.
אז בואו נהנה מסוף השבוע האחרון של חודש הגאווה עם כל השמחה שהוא מביא. זכרו, המאבק לשוויון רחוק מלהסתיים, אבל יחד אנחנו יכולים להמשיך את התנופה. לחיים לאהבה, לשמחה ולמאבק המתמשך על זכויותינו!







תגובות (0)
הצטרפו לשיחה